מחשבות טורדניות וטקסים כפייתיים (OCD)
הפרעה טורדנית כפייתית, OCD, מאופיינית במחשבות טורדניות (אובססיות) ו/או טקסים כפייתיים (קומפולסיות) בלתי נשלטים, מוגזמים, שהאדם עצמו מזהה שהנם מוגזמים. חלק מהסובלים מההפרעה סובלים רק ממחשבות טורדניות או רק מטקסים כפייתיים, וחלק סובלים משניהם גם יחד.
המחשבות הטורדניות הן מחשבות או דחפים פולשניים ובלתי נשלטים. קשה להיפטר מהן, והן גורמות לרמות חרדה גבוהות. בעקבות החרדה, לרוב יש עיסוק כפייתי בטקסים מחשבתיים או התנהגותיים המיועדים להפחית חרדה. הטקסים אכן מפחיתים את החרדה, אולם די מהר המחשבות חוזרות ומעלות חרדה שוב, וכך חוזר חלילה. לפעמים הטקסים אינם קשורים כלל למחשבות אלא קיימים באופן "עצמאי" כתגובה לחרדה שעולה.
מחשבות טורדניות אופייניות מתייחסות לדאגה מהידבקות בזיהום, ממחלות, חששות הנוגעים לכך שלא נעשו פעולות שגרתיות כגון כיבוי תנור, התנהגות בלתי הולמת או התנהגות אלימה. טקסים אופייניים קשורים לניקיון כגון נטילת ידיים, או בדיקות כגון בדיקת דלת הדירה.
אדם הסובל מהפרעה זו, כל שגרת חייו מנוהלת על ידי מחשבות טורדניות וטקסים כפייתיים. לעיתים עד כדי כך שאינו יכול כלל לתפקד בעבודה, חברה ומשפחה.
הפרעה זו הנה גנטית ברובה. נמצא כי איזורי מח האחראים על דחפים פעילים יותר אצל אנשים הסובלים מההפרעה. כנראה שזה קשור בהפרשה מופחתת או בלתי-מאוזנת של סרוטונין, שהנו מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור) מרכזי הקשור לוויסות מצב הרוח, וקשור גם להפרעות חרדה אחרות ולדיכאון.
ניתן לשלב את הטיפול הפסיכותרפי בהפרעה זו עם טיפול תרופתי, במיוחד כאשר רמות החרדה מאוד גבוהות ומקשות על התגייסות לטיפול. הטיפול הפסיכותרפי בשיטת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי נמצא יעיל. בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי המטופל מתמודד עם הגירוי שמעלה את המחשבות הטורדניות והטקסים הכפייתיים ללא ביצוע הטקסים ובכך לומד להתמודד מולם. במידת הצורך אני משלבת בטיפול זה טיפולים נוספים: הרפיה, EFT או EMDR. כך אני מתאימה את הטיפול למטופל ובכך המטופל מקבל ארגז כלים הכולל שיטות אשר הוא יכול להשתמש בהן גם במצבים אחרים לאורך חייו.